"הוועדה לפיצוי קורבנות ביזה" (CIVS) אשר נוסדה בהמלצתה של המשלחת מטאולי (Matté oli), על פי הצו מס' 99-778 מה-10 בספטמבר, 1999 ואשר שונה על ידי הצו מס' 2000-932 מה-25 לספטמבר, 2000, הנה אחראית לבדוק את הדרישות האישיות שהוגשו על ידי הקורבנות או על ידי יורשיהם, לתיקון הנזק שנגרם בגין מעשי ביזה של רכוש אשר התחוללו בעקבות החקיקה האנטישמית במהלך תקופת הכיבוש, הן על ידי הכובשים והן על ידי הרשויות של וישי.
הוועדה שאיננה סמכות שיפוטית, אחראית לגבש ולהציע הליכי פיצוי מתאימים. היא יכולה לנסח כל המלצה יעילה, בעיקר בהיבט של הפיצויים.
המלצות אלו יועברו בהמשך למזכיר הכללי של הממשלה.
על פי הצו מה-10 בספטמבר, 1999 אך ורק נזקים שנגרמו בעקבות מעשי ביזה של רכוש וכספים מעניקים זכות לקבלת פיצויים או השבת רכוש. נזקים נפשיים אינם כלולים בתחום הפיצויים הללו.
לדוגמה, מעשי הביזה יכולים להיות של רהיטים או חפצים יקרי ערך שהיו בדירה שנבזזה, אך גם יכולים להיות של חומר מקצועי הקשור לפעילות המקצועית של האדם או לבית העסק שלו.
בנוסף לכך, מדובר במעשי ביזה של רכוש אשר התחוללו בעקבות החקיקה האנטישמית במהלך תקופת הכיבוש, הן על ידי הכובשים והן על ידי הרשויות של וישי.
יש להגיש את הבקשה ל-CIVS
תוך עשר שנים, בדק ה-CIVS 24,000 תיקים והעניק קרוב ל-450 מיליון אירו פיצויים.

יש להפנות את הבקשה לכתובת הבאה:
CIVS
1, rue de la Manutention
75116 PARIS
France
האתר: www.civs.gouv.fr מופיע בארבע שפות

יצירות אומנות נבזזו בצרפת במהלך מלחמת העולם השנייה ונשלחו לגרמניה
ה-MNR, (Musé es Nationaux de Ré cuperation — המוזיאונים הלאומיים להשבה) הנם יצירות אומנות שנתקבלו בחזרה בגרמניה בסוף מלחמת העולם השנייה, ואשר לאחר שלא נמצאו להם בעליהם החוקיים, הופקדו על ידי "המשרד לרכוש פרטי" למשמרתו של "מנהל המוזיאונים של צרפת" (Direction des Musé es de France - DMF), זאת לאור הצו מה-20 בספטמבר, 1949.
בהתאם לתנאי הצו, ארגן ה-DMF, תערוכה של כ-2,000 יצירות (כ-1000 ציורים, שאליהם התווספו פסלים, רישומים וחפצי אומנות) בשביל לתת ליורשים העתידיים את האפשרות לזהות את רכושם, התערוכה הוצגה במוזיאון הלאומי בשאטו דה קומפיינה (château de Compeigne) בשנים 1950 עד 1954. הצו מ-1949 גם דאג לכך שה-MNR יהיו מופקדים על "מלאי זמני" נפרד ממלאי האוספים הלאומיים. המשימה בוצעה על ידי המחלקות השונות והביאה לכך שהמלאי הזה הוצג בפני הציבור הרחב.
על מנת להעמיד את ה-MNR לרשותם של היורשים העתידיים וכן לענות על העניין ההולך וגדל ביצירות אלו זה כמה שנים, יצירות שנבזזו בחלקן ובחלקן הועמדו למכירה בשוק האומנות בפריז במהלך מלחמת העולם השנייה, החליט ה-DMF לפרסם קטלוג מאויר על מנת להקל את החיפושים הנערכים על ידי משרד החוץ, שהנו אחראי להנחות את הבקשות להשבת רכוש.
עד שייצא קטלוג זה, פרי עבודתו של "איגוד המוזיאונים הלאומיים", ניתן לעיין באופן הדרגתי בקטלוג של ה-MNR, באתר: www.culture.gouv.fr , בצורת כרטיסי זיהוי מלווים בתצלומים. יוזמה זו המשיכה בקו ישר את הפעילות של ה-DMF במהלך מלחמת העולם השנייה ומיד עם סיומה, במטרה להגן על האוספים הפרטיים הצרפתים, וכן להקל על השבת יצירות האומנות שהוחזרו בגרמניה, מתוכן כ-45,000 שהושבו מאז לבעליהם החוקיים.
למידע נוסף, ניתן לפנות לאתר: www.culture.gouv.fr

לכל בקשה בנוגע לקבלת פיצוי עקב בזיזת יצירות אומנות בצרפת, ניתן לפנות ל:
CIVS
1, rue de la Manutention
75116 PARIS
France
האתר: www.civs.gouv.fr מופיע בארבע שפות 

נחתם בין ממשלת צרפת לממשלת ארצות הברית ב-18 בינואר, 2001.
עד ה-2 בפברואר, 2005, ניתנה האפשרות למבקשים, אשר בעבורם לא נמצא כל חשבון בנק בארכיונים, לחתום על הצהרה בשבועה (תצהיר). מסמך זה אפשר להם לקבל פיצוי כולל בסך 3,000 דולר (המורכב משני תשלומי פיצויים, בסך 1,500 דולר כל אחד).
מאז ה-2 בפברואר, 2005, ניתן להגיש בקשה לפיצויים בגין בזיזת חשבונות בנק. אולם יפוצו אך ורק החשבונות/כספות אשר אכן זוהו בארכיונים ומעולם לא הושבו לבעליהם או שלא התקבל בגינם כל פיצוי לאחר המלחמה.
היה והחיפושים בארכיונים לא יהיו חד-משמעיים ופרטי העדות המופיעים בהצהרה שבשבועה הנם מהימנים, יהיו היורשים של קורבנות הביזה זכאים לקבל סכום כולל של 3,000 דולר. היה ותצהיר זה לא צורף לתיק על ידי המבקש, יהיה ה-CIVS אחראי להעביר למבקש תצהיר שכזה, על מנת שימלאו כנדרש.
היה והחיפושים יניבו פרי, ואם יש מקום לכך, ישולמו הפיצויים לפי הקריטריונים השונים הבאים:
•פיצויים בגובה 4,000 דולר, אם יתרת החשבון המעודכנת של החשבון/כספת הנו נמוך מ-3,000 דולר או שאינו ידוע. ה-4,000 דולר הללו מורכבים מיתרת החשבון המעודכנת של החשבון/כספת שהושלמה עד לגובה של 3,000 דולר, כמו גם תשלום נוסף של 1,000 דולר.
•פיצויים בגובה 10,000 דולר, אם יתרת החשבון המעודכנת של החשבון/כספת נעה בין 3,000 ל-10,000 דולר. לדוגמה: אם אותר חשבון בסך 1 אירו (החשבון הוצהר בפרנקים ב-1941 אך עודכן לפי האירו), הוא יושלם עד לגובה של 4,000 דולר. אם היתרה שווה ל-5,000 אירו לאחר העדכון, הוא יושלם עד לגובה של 10,000 דולר. ולבסוף, אם נמצא חשבון שיתרתו הנה 15,000 אירו, סכום זה שעבר עדכון יוחזר במלואו, על פי החלטת הוועדה. יש לציין כי כאשר משולם הפיצוי, יתרות הנכסים ששולמו בעדם פיצויים ייזקפו ל:
•אחריות הבנקים, אם מסתבר כי הנכסים שלעיל הנם נכסים אישיים (תכניות חיסכון, חשבונות, המחאות, כספות...)
•אחריות המדינה, אם הנכסים שלעיל קשורים לאיזושהי חברה ושנוהלו על ידי ממונה זמני במסגרת הליכים של הפיכה לארי (Aryanisation) (חשבונות חברה, כספות שנפתחו על ידי הכובש...). בשני המקרים ההשלמות יבוצעו לגבי ההון שנמצא בבנק, כפי שנקבע ב"הסכם וושינגטון", לאמור:
•הון B — בגובה של 4,000 דולר לנכס, אם יתרת החשבון נמוכה מ-3,000 דולר.
•הון A — בגובה 10,000 דולר לנכס אם יתרת החשבון נעה בין 3,000 ל-10,000 דולר.

יחד עם זאת, יש לציין ש-70% מהיתרות של החשבונות שנמצאו היו נמוכים מ-3,000 דולר.
לידיעתכם, ה-CIVS מייחס את אותם קריטריונים של עדיפות לבקשות הקשורות להיבט הכספי כמו גם לבקשות הקשורות להיבט החומרי. לפי כך, יטופלו במקום הראשון התיקים של אנשים שהיו: קורבנות ישירים של מעשי הביזה, שגילם למעלה מ-75 שנה, שהנם חולים באופן חמור, או השרויים בעוני עמוק, זאת מבלי להפחית את מספר העדיפויות שניתנו לבקשות הבנקאיות על פי "הסכם ושינגטון".

לכל מידע נוסף, יש לפנות ל:
CIVS
1, rue de la Manutention
75116 PARIS
France
האתר: www.civs.gouv.fr מופיע בארבע שפות